Bava Metzia 132

Kapitel 132

א איבעית אימא דאמר ליה קני מעכשיו
1 wenn du aber willst, sage ich: wenn er zu ihm gesagt hat: eigne es von jetzt ab.
ב א"ל מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעאי משמיה דרב נחמן האי אסמכתא בזמניה קניא בלא זמניה לא קניא
2 Mar Januqa und Mar Qašiša, Söhnedes R. Ḥisda, sprachen zu R. Aši: Die Nehardee͑nsersagten folgendes im Namen R. Naḥmans: Durch die Zusage eignet er es zur Frist, vor der Frist aber nicht.
ג א"ל כל מידי בזמניה קני בלא זמניה לא קני
3 Er entgegnete ihnen: Man eignet ja alles erst zur Frist und nicht vor der Frist!?
ד דלמא הכי קאמריתו אשכחיה בגו זמניה וא"ל קני קני בתר זמניה ואמר ליה קני לא קני מאי טעמא מחמת כיסופא הוא דקאמר ליה
4 Vielleicht wollt ihr folgendes sagen: trifft er ihnvor Ablauf der Frist und sagt zu ihm: eigne es, so eignet er es, wenn aber nach Ablauf der Frist und zu ihm sagt: eigne es, so eignet er es nicht, weil er es zu ihm nur aus Schamsagt.
ה ולא היא דאפילו בגו זמניה נמי לא קני והאי דקאמר ליה קני קא סבר כי מטי זמניה לא ליתי ליטרדן
5 Dies ist aber nichts; auch wenn innerhalb der Frist, eignet er es nicht, denn er sagte ihm nur deshalb: eigne es, damit er ihn, wenn die Frist heranreicht, nicht dränge.
ו אמר רב פפא האי אסמכתא זימנין קניא וזימנין לא קניא אשכחיה דקא שתי שכרא קני דקא מהפך אזוזי לא קני
6 R. Papa sagte: Zuweilen erfolgt durch die Zusage eine Aneignung und zuweilen erfolgt dadurch keine Aneignung. Wenn er ihnbeim Mettrinken antrifft, so eigneter es, wenn er ihn aber beim Herumsuchen nach Geld antrifft, so eignet eres nicht.
ז א"ל רב אחא מדפתי לרבינא דלמא לפכוחי פחדיה קא שתי אי נמי איניש אחרינא אסמכיה אזוזי אלא אמר רבינא אי קפיד בדמי ודאי קני
7 R. Aḥa aus Diphte sprach zu Rabina: Vielleicht trinkt er nur, um seinen Kummerzu vertreiben; oder vielleicht hat jemand ihm Geld versprochen!? Vielmehr, erklärte Rabina, wenn jener auf das Geld genauachtete, so hat er es entschieden geeignet.
ח אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא דלמא סבר כי היכי דלא תיתזיל ארעיה אלא אמר רב פפא אי קפיד בארעא ודאי קני
8 R. Aḥa aus Diphte sprach zu Rabina: Vielleicht tat er dies, damit seine Grundstücke nicht im Preise sinken!? Vielmehr, erklärte R. Papa, wenn jener auf seine Grundstückeachtet, so hat er es entschieden geeignet.
ט ואמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן אסמכתא לא קניא אפותיקי הויא למיגבא מינה
9 Ferner sagte R. Papa: Obgleich die Rabbanan gesagt haben, er eigne es durch die Zusagenicht, so gilt es dennoch als Hypothek, um davon [seine Schuld] einzufordern.
י א"ל רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא מי קאמר ליה קני לגוביינא אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא ואי אמר קני למיגבא מיניה קני סוף סוף אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא
10 R. Hona, Sohn des R. Nathan, sprach zu R. Papa: Sagte er denn zu ihm: eigne davon den Betrag deiner Forderung!? Mar Zuṭra, Sohn des R. Mari, sprach zu Rabina: Auch wenn jener zu ihm gesagt hat: eigne davon den Betrag deiner Forderung, ist dies ja schließlich nur eine Zusage, und durch die Zusage erfolgt ja keine Aneignung!? –
יא אלא אפותיקי דקאמר רב פפא מאי היא דאמר ליה לא יהא לך פרעון אלא מזו
11 Auf welchen Fall bezieht sich nun die Lehre R. Papas, es sei eine Hypothek? – Wenn er zu ihm gesagt hat: Du sollst nur davon Zahlung erhalten.
יב ההוא גברא דזבין ליה ארעא לחבריה באחריות א"ל אי טרפו ליה מנאי מגבית לי מעידי עידית דאית לך אמר ליה מעידי עידית לא מגבינא לך דבעינן למיקם קמאי אלא מגבינא לך מעידית אחרים דאית לי לסוף טרפוה מיניה אתא בדקא שקיל לעידי עידית
12 Einst verkaufte jemand an seinen Nächsten ein Grundstück mit Haftung, und dieser sprach zu ihm: Wenn man es mir abnehmen sollte, so leistest du mir Ersatz mit dem besten deiner [Grundstücke], Jener erwiderte: Mit dem besten nicht, da ich es für mich behalten will, aber mit einem anderen guten, das ich habe. Später nahm man es ihmab, und darauf kam ein Strom und zerstörte jenem das beste.
יג סבר רב פפא למימר מעידית א"ל והא קיימא
13 Hierauf wollte R. Papa entscheiden: er versprach ihm gutes, und dieses ist ja vorhanden.
יד א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אמרי לך אנא מגבינא לך דהוה עידי עידית קיימא השתא קיימא ליה עידית במקום עידי עידית
14 Da sprach R. Aḥa aus Diphte zu Rabina: Er kann ihm erwidern: ich habe dir gutes versprochen, als ich noch besseres hatte, jetzt aber ist das gute an Stelle des besten getreten.
טו רב בר שבא הוה מסיק ביה רב כהנא זוזי א"ל אי לא פרענא לך ליום פלוני גבי מהאי חמרא סבר רב פפא למימר כי אמרינן אסמכתא לא קניא הני מילי בארעא דלאו לזבוני קיימא אבל חמרא כיון דלזבוני קאי כזוזי דמי
15 Rabh b. Šaba hatte von R. Kahana Geld zu erhalten; da sprach dieser zu ihm: Falls ich dir nicht bis zu diesem Tage bezahle, kannst du es von diesem Weineeinfordern. Darauf wollte R. Papa entscheiden: wenn wir sagen, durch die Zusage erfolge keine Zusicherung, so gilt dies nur bei Grundstücken, da sie nicht zum Verkaufe bestimmt sind, Wein aber, der zum Verkaufe bestimmt ist, gilt als Bargeld.
טז א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא הכי אמרי' משמיה דרבה כל דאי לא קני
16 Da sprach R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, zu R. Papa: Folgendes sagten wir im Namen Rabas: wenn esvon einem ‘falls’abhängig gemacht wird, so eignet er es nicht.
יז אמר רב נחמן השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא הדר ארעא והדרי פירי למימרא דסבר רב נחמן מחילה בטעות לא הויא מחילה
17 R. Naḥman sagte: Da nun die Weisen gesagt haben, durch die Zusage erfolge keine Aneignung, so muß das Grundstück zurückgegeben werdenund müssen die Früchte zurückgegeben werden. – Demnach wäre R. Naḥman der Ansicht, der irrtümliche Verzichtgelte nicht als Verzicht,
יח והאיתמר המוכר פירות דקל לחבירו אמר רב הונא עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אין יכול לחזור בו ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו
18 und dem widersprechend wurde gelehrt: Wer die Früchte einer Dattelpalme an seinen Nächsten verkaufthat, kann, wie R. Hona sagt, bevor diese auf die Welt gekommen sind, zurücktreten, wenn sie aber bereits auf die Welt gekommen sind, nicht mehr zurücktreten; R. Naḥman aber sagt, er könne zurücktreten, auch wenn sie bereits auf die Welt gekommen sind.
יט ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה התם זביני הכא הלואה
19 Hierzu sagte R. Naḥman, er pflichte bei, daß, wenn [der Käufer die Früchte] bereits verzehrt hat, man sieihm nicht mehr abnehmen könne!? – Da ist es ein Kaufgeschäft, hierbei aber ein Leihgeschäft.
כ אמר רבא
20 Raba sagte:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel